החלטה
הזוכה הגישה לביצוע, כנגד החייב, תביעה על סכום קצוב, בתיק ההוצל"פ שבכותרת. כתב התביעה (עמ' 27/46) מציין, כי בין הצדדים נכרת הסכם לקבלת שירותים, נספח "א" (נספח "א" הוא עותק מן "...מההסכם ו/או מהוראת הקבע...", במסגרתו ניתנה ע"י החייב הוראת קבע לתשלום מחשבונו בבנק, אך זו לא כובדה.
יתרת החוב כלולה בנספח "ב" שצורף לכתב התביעה, "...המחווה חלק בלתי נפרד מתביעה זו והעונה על דרישת רשומה מוסדית..." ויחד עם "הוצאות גבייה" עומדת התובענה ע"ס 8,798.51₪.
התנגדות החייב נסמכת בתצהירו (עמ' 8-11/46), בו מוצהר גם זאת:
בסע' 4 – "...מבקשת המשיבה להיפרע ממני בעבור סכום דרקוני ונעדר תימוכין של 10,471 ש"ח (!!) בעבור שיחות בחו"ל, שכמפורט בהמשך התנגדות זו - שיחות אלו מעולם לא נעשו על - ידיי.";
בסע' 5 – "...המשיבה צרפה לכתב תביעתה את חתימתי לכאורה על הסכם/"תקציר עסקה" בעבור רכישת כרטיס סים ומסלול שיחות והודעות...";
בסע' 12 – "ביום 26/05/2012, בסופו של טיול "טרק" בהרי נפאל גיליתי כי מכשיר הפלאפון שלי נגנב, ומיהרתי ומיד הודעתי למשיבה כי מכשיר הפלאפון שלי נגנב במהלך אחד הימים האחרונים ומכשירי נחסם מיד."
לאחר שובו של החייב ארצה, "...נדהמתי לגלות כי חויבתי בכ- 8,060₪ בחשבון הפלאפון ומיהרתי לבקש את פירוט השיחות של החודש האחרון."
מן הפירוט עלה, כי בוצעו במשך 4 הימים שקדמו להודעת הגניבה, (22-25/05/2012) , שיחות כ- 750 דקות, למדינות ערב. (נספח "ב" לתצהיר, הוא [גם] פירוט השיחות בחודש מאי 2012).
ביום 16/10/2013, עמד המבקש לחקירה נגדית על תצהירו.
המבקש נשאל שאלה אחת ויחידה, מי הודיע ביום 23/5/2013 למשיבה, כי מכשיר הטלפון של המבקש נגנב (כמוצהר בסעיף 12 לתצהיר המבקש).
המבקש ענה, כי הוא יצר קשר עם אביו והאחרון הודיע למשיבה.
הוא באופן אישי, לא התקשר.
סיכומי המבקש מיום 12/11/2013 משתרעים על 20 עמודים, 14 מהם, נספחים אלו ואחרים.
התעלמתי מן הנספחים, בין אם הם חלק מכתבי הטענות, ובין אם לאו.
הסיכומים מתעלמים מהדיון שהתקיים בביהמ"ש באשר לא מובן כלל מדוע בפתיח לסיכומים מתבקשת לשכת ההוצל"פ להעביר את ההתנגדות לבימ"ש השלום בראשון-לציון.
הסיכומים אינם אלא העתקה של ההתנגדות (בשני העמודים הראשונים) והכל מתחת לכותרת "למען הזהירות מובאים בזה נימוקי ההתנגדות".
צר לי לקבוע, כי לא עלה בידי למצוא מה קשר בין הסיכומים לבין הדיון שהתקיים, באשר שוב ושוב מציינים הסיכומים בקשות כאלו ואחרות בלשכת ההוצל"פ.
סיכומי המשיבה מיום 27/11/2013 מציינים, כי בתצהיר המבקש טענת הגנה אחת, לפיה, חויב עבור שיחות שנעשו בחו"ל, לא על ידו הואיל ומכשירו נגנב והוא מטיל את האחריות על המשיבה, כי היה עליה לנתקו לשיחות יוצאות ומשלא עשתה כן, אין הוא צריך לשלם בעבורן.
המבקש הצהיר, כי ביום 26/5/2012 גילה, כי מכשירו נגנב מיהר והודיע למשיבה והאחרונה חסמה את מכשירו לשיחות יוצאות (סעיף 12 לתצהיר).